יש נשים שמרגישות שהאמונה שלהן מחזקת אותן. ויש נשים שמרגישות שהאמונה הפכה למשקל: אם עדיין לא מצאתי, אולי משהו בי לא מספיק. את המתח הזה אני מכירה מקרוב.
אמונה חיה, בעיניי, לא באה להלחיץ. היא באה להזכיר שיש משמעות גם כשעדיין אין תשובה. שיש מי שמחזיק אותך גם כשאת מחזיקה ספק.
כשאני מדברת על אמונה בתוך תהליך של זוגיות, אני מתכוונת לעוגן — לא לנוסחה. לא "תתפללי ונראה", ולא "אם תאמיני מספיק זה יקרה". אלא: תני לעצמך להישען. תני ללב לנוח. תמשיכי ללכת מתוך כבוד לעצמך.
המסורת היהודית מלאה בחוכמה על בחירה, על סבלנות ועל כבוד הדדי. אפשר לקחת ממנה השראה בלי להפוך אותה ללחץ. אפשר להאמין — ולעדיין להיות אישה חיה, חושבת, ובוחרת.
אם האמונה שלך מרגישה כבדה מדי בימים האלה, אולי הגיע הזמן להחזיר אותה למקום הרך שלה: מקום שמחזק, לא מודד.